עצמאות (חופש באכילה) יש דבר כזה??

עצמאות בשבילי היא – חופש

חופש, שבצדו אחריות ותוצאות.

האם חופש הוא דבר מוחלט?

האם היינו רוצים חופש מוחלט?

האם באכילה יש כזה דבר חופש מוחלט?

האם גבול, ששם סייג ותוחם את החופש , הוא בהכרח דבר קשה או רע?

עבורי חופש, הוא בעיקר החופש לראות, לבדוק, לשקול, לבחור ולהחליט, מה מתאים לי.

החלטה מבוססת מידע ומודעת בשיחות שהיו לי עם ילדים והורים, העליתי את הנושא, ואת השאלות הללו- שאלתי על אכילה ללא מגבלות וגבולות, על ארוחת החלומות, ועל התחושה האישית כשאנו מציבים גבול,

או כשמציבים לנו אותו.

מסתבר שרוב ההורים והילדים, רואים בגבולות דבר הכרחי, דבר מגן, משהו שנותן

התמצאות במרחב, שקט, ביטחון. כמו מעקה לילד שעולה בגרם מדרגות, או גדר ששומרת

שלא ניפול מגג גבוה

כשביקשתי לפנטז ללא גבול על אוכל ואכילה, ללא השלכות, ללא תוצאות- פריצת הגבול

היתה מתונה, לא נוראית כל כך. פתאום הגיעה תובנה, שאנו רוצים, וכנראה גם צריכים גבולות,

כדי להתקיים זה בצד זה, ובשלום עם עצמנו.

העצמאות לבחור בהצבת הגבול, לצמצם או להרחיב אותו, לפי צרכים משתנים, וגם היכולת

לפרוץ אותו מדי פעם, עלו כחופש מספק לרוב הילדים וההורים.